ניתוח קטרקט הוא אחד ההליכים הכירורגיים הנפוצים ביותר בעולם, ובחירת העדשה המושתלת במהלכו משפיעה באופן משמעותי על איכות הראייה לאחריו. קיימות מספר אפשרויות להשתלת עדשות תוך-עיניות (IOL) ובמאמר זה נסקור את סוגי העדשות השונות, ההבדלים ביניהן, היתרונות והחסרונות של כל עדשה – וננסה לשפוך מעט אור על ההחלטה המורכבת של בחירת עדשה תוך עינית בניתוח קטרקט.
סוגי עדשות תוך-עיניות
עדשות מונופוקליות (חד-מוקדיות)
עדשות אלו הן סוג העדשות הותיק והנפוץ ביותר ומספקות תיקון למרחק אחד בלבד – בדרך כלל לראייה מרחוק. מטופלים שבוחרים בעדשה זו יזדקקו למשקפיים לקריאה או לפעילויות קרובות. היתרון המרכזי של עדשות מונופוקליות הוא איכות ראייה גבוהה וראייה חדה מאוד למרחק עם מיעוט תופעות לוואי, אך החיסרון הוא התלות במשקפיים לפעולות יומיומיות מסוימות.
עדשות מולטיפוקליות (רב-מוקדיות)
עדשות מולטיפוקליות מאפשרות ראייה לטווחים שונים – רחוק, ביניים וקרוב – ובכך מצמצמות את הצורך במשקפיים לאחר ניתוח הקטרקט. מבנה העדשה כולל טבעות קונצנטריות או אזורים שונים בעדשה שבנויים כך שיאפשרו מעבר אור בכמה מוקדים במקביל. כתוצאה מכך, העין והמוח לומדים לנצל את המידע המגיע מכל אחד מהמוקדים וליצור תמונה ברורה בטווחים השונים.
יתרונן המרכזי של עדשות אלו הוא ההפחתה המשמעותית בתלות במשקפיים, כאשר מחקרים מראים כי כ-80%-90% מהמטופלים אינם נזקקים למשקפיים ברוב הזמן. עם זאת, החיסרון שלהן הוא האפשרות להופעת תופעות לוואי שונות כמו הילות סביב מקורות אור וסינוור, במיוחד בתנאי תאורה נמוכים, מה שעשוי להקשות על נהיגה בלילה או קריאה בתנאים מסוימים.
עדשות EDOF (Extended Depth of Focus)
עדשות EDOF משתמשות בטכנולוגיות אופטיות מיוחדות, כמו עיצוב אפודיזציה או מנגנונים מבוססי דיפרקציה, היוצרות עומק מוקד מורחב במקום מספר מוקדים נפרדים. אותו עומק מוקד מורחב מאפשר ראייה רציפה ממרחק רחוק ועד מרחק ביניים (כגון עבודה מול מחשב). הן מפחיתות תופעות לוואי כמו הילות בהשוואה לעדשות מולטיפוקליות, אך לרוב אינן מספקות ראייה חדה לטווח קרוב מאוד כמו לקריאה, ולכן ייתכן צורך במשקפיים לטווח זה.
עדשות טוריות
עדשות אלו מיועדות למטופלים עם אסטיגמטיזם (צילינדר) – מצב שבו הקרנית אינה כדורית באופן מושלם, מה שגורם לעיוותים בטשטוש הראייה. עדשות טוריות מתקנות את הליקוי הזה, ומשפרות משמעותית את חדות הראייה ללא צורך במשקפיים לתיקון הצילינדר. הן זמינות בגרסאות מונופוקליות, מולטיפוקליות וEDOF
אפשרות נוספת: מונויז'ן
מונויז'ן היא שיטה שבה מושתלת עדשה מונופוקלית המותאמת לראייה מרחוק בעין אחת ועדשה מונופוקלית לקרוב בעין השנייה. המוח לומד להסתגל להבדל בין העיניים, כך שהמטופלים יכולים לראות היטב הן לקרוב והן לרחוק ללא צורך במשקפיים. עם זאת, לא כולם מסתגלים למונויז'ן ואחוז המנותחים בשיטה זו שאינם זקוקים למשקפיים כלל נמוך בהשוואה למנותחים שאצלם הושתלה עדשה מולטיפוקלית. בספרות הרפואית, סביב כ-20-40% עדיין יזדקקו למשקפי קריאה עבור משימות הדורשות חדות גבוהה, במיוחד בטווח הקרוב מאוד או בתאורה נמוכה.
שימוש בלייזר בניתוח קטרקט
טכנולוגיית הלייזר מאפשרת דיוק גבוה בביצוע החתכים בקרנית ובפתיחת הקופסית הקדמית של העדשה. במקרה של עדשות טוריות, הלייזר מסייע בסימון מדויק של הציר שבו העדשה צריכה להיות ממוקמת, מה שמשפר את התוצאות האופטיות הבתר ניתוחיות. בנוסף, הלייזר עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים תוך-ניתוחיים שונים.
התאמת העדשה לאורח החיים של המטופלים
ההחלטה לגבי סוג העדשה המושתלת בניתוח תלויה בדרישות הראייה של המטופלים ובאורח חייהם. השאלה הראשונה הנשאלת היא: "עד כמה חשוב לך לא להזדקק למשקפיים לאחר הניתוח?". מטופלים שמאוד מעוניינים להמשיך את חייהם ללא משקפיים לאחר ניתוח הקטרקט, ובמיוחד אלו עם אורח חיים פעיל, שזקוקים לראייה חדה לטווחים שונים באופן תדיר, עשויים להפיק תועלת רבה מעדשות מולטיפוקליות או EDOF. מטופלים אלו מחויבים להבין כי ה"מחיר" שייתכן וישלמו על הנוחות של היעדר הצורך לשימוש במשקפיים הוא הסיכוי בהופעות הילות וסנוורים. לעומת זאת, מטופלים שרגילים להרכיב משקפיים ואינם חוששים מהמשך השימוש בהן לאחר הניתוח, עשויים להעדיף עדשה מונופוקלית או מונויז'ן ולהנות מחדות ראייה אופטימלית.
סיכום
בחירת העדשה המתאימה בניתוח קטרקט תלויה בצרכים האישיים של המטופלים, במבנה העין ובאורח חייהם. לכל סוג עדשה יש יתרונות וחסרונות, ולכן יש להתייעץ עם מומחה ולבחור ביחד את הפתרון הנכון ביותר עבור כל מטופל ומטופלת באופן אישי.