גלאוקומה (Glaucoma) היא מחלת עיניים כרונית המתאפיינת בנזק הדרגתי לעצב הראייה. המחלה מתפתחת לרוב בשל עלייה בלחץ התוך עיני (Intraocular Pressure – IOP), אשר גורמת לפגיעה בסיבי עצב הראייה ובתאי הגנגליון ברשתית. התהליך מוביל לאובדן הדרגתי של שדה הראייה ובמקרים מתקדמים עלול להוביל לעיוורון. גלאוקומה נחשבת לאחת הסיבות המובילות לעיוורון בעולם המערבי, במיוחד באוכלוסייה המבוגרת. בישראל ההערכה היא שכ80 אלף איש סובלים מגלאוקומה ואלפי מטופלים חדשים מאובחנים מידי שנה. מהם התסמינים של גלאוקומה? האם ניתן למנוע את התפתחות המחלה? כיצד מטפלים בגלאוקומה ומה היא הפרגנוזה למי שאובחן עם גלאוקומה?
גלאוקומה תסמינים – מהם התסמינים של גלאוקומה?
גלאוקומה מכונה "הגנב השקט של הראייה". במרבית המקרים, המחלה מתפתחת באופן שקט וללא תסמינים מורגשים בשלבים המוקדמים של המחלה. זו היא אחת הסיבות שהופכת את המחלה למסוכנת במיוחד, שכן הנזק לעצב הראייה מתרחש באופן הדרגתי וללא התרעה. המטופלים עשויים לא להבחין בשינויים בראייה עד שנגרם נזק משמעותי לעצב הראייה. בגלאוקומה מסוג צרת זווית חריפה (Acute Angle-Closure Glaucoma), עשויים להופיע תסמינים פתאומיים הכוללים כאבי ראש חזקים, בחילות, טשטוש ראייה, הילות סביב מקורות אור, ואודם בעין. במקרה כזה, יש לפנות מיד לטיפול רפואי דחוף.
באיזה קצב בדרך כלל מתקדמת המחלה? שבועות/חודשים/שנים?
קצב התקדמות הגלאוקומה משתנה מאדם לאדם ותלוי במספר גורמים, כולל גיל המטופל, סוג הגלאוקומה, רמת הלחץ התוך עיני ויעילות הטיפול. בדרך כלל, המחלה מתקדמת באיטיות לאורך שנים, אך במקרים מסוימים ההתקדמות יכולה להיות מהירה יותר. ללא טיפול, הנזק לעצב הראייה מצטבר בהדרגה ועלול להוביל לאובדן ראייה משמעותי בהיעדר טיפול. חשוב לציין שהתסמינים הראשונים עלולים להיות קלים או בלתי מורגשים, ולכן חשובות בדיקות עיניים תקופתיות לאיתור מוקדם.
גלאוקומה גורמים – מהם הגורמים לגלאוקומה?
הגורמים העיקריים להתפתחות גלאוקומה מגוונים ומורכבים:
- גיל מתקדם (מעל 60) מהווה גורם סיכון משמעותי, כאשר הסיכון לפתח את המחלה עולה משמעותית עם העלייה בגיל.
- היסטוריה משפחתית של גלאוקומה מגבירה את הסיכון לפתח את המחלה, במיוחד אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
- לחץ תוך עיני מוגבר מהווה גורם סיכון משמעותי נוסף והיחיד עליו ניתן להשפיע, אך חשוב לציין שכ-30% מהחולים מפתחים גלאוקומה עם לחץ תקין.
- קוצר ראייה משמעותי
- גורמים נוספים כוללים מוצא אתני, טראומה לעין, מחלות כלי דם ושימוש בסטרואידים.
מהו לחץ תוך עיני תקין? האם לחץ גבוה גורם לכאבים?
לחץ תוך-עיני תקין נע בדרך כלל בין 10-21 ממ"כ (מילימטר כספית). טווח זה מהווה קו מנחה. לחץ גבוה בדרך כלל אינו גורם לכאבים, אלא במקרים של עלייה פתאומית וקיצונית, מצב המחייב טיפול דחוף. רמת הלחץ התוך עיני הרצויה נקבעת באופן אינדיבידואלי לכל מטופל בהתאם לחומרת המחלה, גיל המטופל וגורמי סיכון נוספים.
האם תיתכן גלאוקומה עם לחץ תוך עיני תקין?
גלאוקומה עם לחץ תוך עיני תקין (Normal Tension Glaucoma) היא תופעה מוכרת המופיעה בכ-30% ממקרי הגלאוקומה. במצב זה, מתפתח נזק אופייני לעצב הראייה למרות שהלחץ התוך עיני נמצא בטווח הנורמלי (מתחת ל-21 ממ"כ). מצב זה שכיח במיוחד באוכלוסייה האסיאתית ובקרב אנשים הסובלים מבעיות במערכת כלי הדם, כגון לחץ דם נמוך או מיגרנות. האבחנה מתבססת על בדיקות שדה ראייה ובדיקת קרקעית העין, המראות שינויים אופייניים לגלאוקומה למרות הלחץ התקין. במקרים אלה, הטיפול מתמקד בהורדת הלחץ התוך-עיני לערכים נמוכים עוד יותר מהנורמה, יחד עם טיפול בגורמי סיכון נוספים.
האם לחץ גבוה בהכרח מעיד על גלאוקומה?
לחץ תוך עיני גבוה (מעל 21 ממ"כ) אינו מעיד בהכרח על קיום גלאוקומה. מצב זה, המכונה יתר לחץ תוך עיני (Ocular Hypertension), יכול להתקיים ללא כל נזק לעצב הראייה או לשדה הראייה. מחקרים מראים שרק שיעור נמוך מהאנשים עם לחץ תוך עיני גבוה מפתחים גלאוקומה מדי שנה. עם זאת, לחץ תוך עיני גבוה מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות גלאוקומה לטווח ארוך, במיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים כמו היסטוריה משפחתית, גיל מתקדם או קרנית דקה. במקרים אלה, נדרש מעקב רפואי קפדני והחלטה על טיפול מונע מתקבלת על בסיס אינדיבידואלי.
סוגי גלאוקומה
- גלאוקומה צרת זווית (Angle-closure glaucoma – גלאוקומה סגורת זווית) – גלאוקומה צרת זווית מתאפיינת בחסימה של זווית הניקוז בעין, המונעת את ניקוז הנוזל התוך עיני. מצב זה עלול להתפתח באופן חריף או כרוני. במקרה של התקף חריף, מדובר במצב חירום רפואי הדורש טיפול מיידי למניעת נזק בלתי הפיך לעצב הראייה.
- גלאוקומה ראשונית פתוחת/רחבת זווית (Open-angle glaucoma) – זה הוא הסוג הנפוץ ביותר של גלאוקומה, המתפתח באופן איטי וללא תסמינים מורגשים. הנזק לעצב הראייה מתרחש בהדרגה, כאשר מערכת הניקוז של העין אינה מתפקדת כראוי למרות שהזווית נותרת פתוחה. הטיפול המוקדם חיוני למניעת אובדן ראייה משמעותי.
- גלאוקומה מולדת (Congenital Glaucoma) – גלאוקומה מולדת מאובחנת בתינוקות ופעוטות, בדרך כלל בגיל שנה עד שלוש. התסמינים כוללים דמעת יתר, רגישות לאור וקרניות מוגדלות ועכורות. מדובר על מצב רפואי דחוף הדורש התערבות כירורגית מיידית. הסיבה העיקרית היא התפתחות לא תקינה של מערכת ניקוז הנוזל התוך עיני במהלך ההיריון.
- גלאוקומה משנית (Secondary Glaucoma) – גלאוקומה משנית מתפתחת כתוצאה ממחלה או פגיעה אחרת בעין. היא יכולה להיגרם מטראומה, דלקת, תרופות מסוימות (במיוחד סטרואידים) או ניתוחי עיניים קודמים. בניגוד לגלאוקומה ראשונית, במקרים אלו הסיבה ידועה וניתנת לזיהוי. הטיפול מתמקד הן בבעיה הבסיסית והן בשליטה בלחץ התוך עיני.
- Pseudo Exfoliation Glaucoma – תסמונת ה-Pseudo Exfoliation היא סוג של גלאוקומה משנית בה מצטבר חומר פיברילרי לבן בעין, במיוחד על פני העדשה ורקמות אחרות בזווית העין. מצב זה מגביר משמעותית את הסיכון להתפתחות גלאוקומה. PXG מאופיינת בתנודות גדולות בלחץ התוך עיני ועלולה להתקדם מהר יותר מסוגי גלאוקומה אחרים.
- גלאוקומה פיגמנטרית (Pigmentary Glaucoma) – גלאוקומה פיגמנטרית מתפתחת כאשר תאי פיגמנט מקשתית העין משתחררים ומצטברים במערכת הניקוז של העין. מצב זה שכיח יותר בקרב גברים צעירים קצרי ראייה. התסמינים עשויים לכלול טשטוש ראייה זמני, במיוחד אחרי פעילות גופנית. אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים למנוע נזק משמעותי לעצב הראייה.
- גלאוקומה עם לחץ נורמלי (Normal Tension Glaucoma) – במצב זה, מתפתח נזק אופייני לגלאוקומה בעצב הראייה למרות שהלחץ התוך עיני נמצא בטווח הנורמלי (פחות מ-21 ממ"כ). מצב זה שכיח מאוד, מדובר בכשליש מכלל מקרי הגלאוקומה. גורמי הסיכון הם כאמור מוצא אסיאתי, בעיות במערכת כלי הדם ומיגרנות. הטיפול מתמקד בהורדת הלחץ התוך עיני אף מתחת לערכים הנורמליים.
- גלאוקומה של הגיל הצעיר (Juvenile glaucoma) – גלאוקומה של הגיל הצעיר מאובחנת בגילאי 3-40 ומאופיינת בעלייה בלחץ התוך עיני ונזק לעצב הראייה. המחלה עלולה להיות תורשתית ולהופיע במספר בני משפחה. חשוב במיוחד לאבחן מצב זה מוקדם ככל האפשר כדי למנוע נזק בלתי הפיך לראייה בגיל צעיר.
- גלאוקומה נאו-וסקולרית (Neovascular glaucoma) – סוג מורכב של גלאוקומה המתפתח כתוצאה מצמיחת כלי דם חדשים בזווית העין. מצב זה קשור לרוב למחלות כמו סוכרת או חסימת כלי דם ברשתית.
מניעת גלאוקומה – האם גלאוקומה ניתנת למניעה?
למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין את התפתחות הגלאוקומה, ישנן דרכים להפחית את הסיכון להתפתחותה ולמנוע נזק בלתי הפיך לראייה. המפתח העיקרי הוא אבחון מוקדם באמצעות בדיקות עיניים תקופתיות, במיוחד למי שנמצא בקבוצות סיכון. מומלץ לעבור בדיקת עיניים מקיפה כל שנה החל מגיל 40, או מוקדם יותר אם יש גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית. בנוסף, שמירה על אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון, עשויה לסייע בהפחתת הסיכון. חשוב במיוחד לאזן מחלות רקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם, שעלולות להגביר את הסיכון להתפתחות גלאוקומה.
כיצד מתבצע אבחון גלאוקומה?
בדיקת גלאוקומה מתבצעת במספר שלבים ושיטות מתקדמות המאפשרות לרופא העיניים לאבחן את המחלה ולעקוב אחר התקדמותה. תהליך האבחון כולל בדיקת לחץ תוך-עיני באמצעות טונומטר (Tonometer), בדיקת קרקעית העין להערכת מצב עצב הראייה ובדיקת זווית הניקוז של העין באמצעות עדשה מיוחדת (Gonioscopy). בנוסף, מתבצעות בדיקות מתקדמות כמו צילום OCT המאפשר הדמיה מדויקת של עצב הראייה ושכבת סיבי העצב ברשתית ובדיקת שדה ראייה ממוחשבת המעריכה את היקף הפגיעה בראייה ההיקפית.
מהו מבחן שדה ראייה, מהי בדיקת OCT RNFL?
בדיקת שדה ראייה (Visual Field Test) היא בדיקה ממוחשבת חיונית המודדת את היקף הראייה ואיכותה בכל נקודה בשדה הראייה. במהלך הבדיקה, המטופל מתבקש להגיב לנקודות אור המופיעות במיקומים שונים על מסך, מה שמאפשר למפות את אזורי הפגיעה בשדה הראייה. בדיקת OCT RNFL (Optical Coherence Tomography of Retinal Nerve Fiber Layer) היא טכנולוגיה מתקדמת המספקת תמונה מדויקת של שכבת סיבי העצב ברשתית ועצב הראייה. הבדיקה מאפשרת לזהות שינויים מזעריים בעובי שכבת הסיבים, מה שמסייע באבחון מוקדם של גלאוקומה ומעקב אחר התקדמות המחלה. הבדיקות אינן פולשניות, אינן כואבות ומתבצעות בערות מלאה.
האם גלאוקומה בעין אחת בהכרח מנבאת את התפתחותה בעין השנייה?
כאשר מאובחנת גלאוקומה בעין אחת, קיים סיכון מוגבר להתפתחות המחלה גם בעין השנייה, אך זה מחייב. גורמי הסיכון המשפיעים על שתי העיניים כוללים גיל, היסטוריה משפחתית, לחץ תוך עיני גבוה ומבנה אנטומי של העין. לכן, חשוב לבצע מעקב קפדני אחר שתי העיניים גם כאשר המחלה מאובחנת רק בעין אחת. הרופא המטפל יערוך בדיקות תקופתיות לשתי העיניים, כולל מדידות לחץ תוך עיני, בדיקות שדה ראייה ו-OCT, כדי לזהות סימנים מוקדמים של התפתחות המחלה בעין השנייה.
חילקנו עבורכם את המידע -
טיפול, ניתוח והחלמה
גלאוקומה טיפול – מהם הטיפולים לגלאוקומה?
- טיפות עיניים – טיפות עיניים הן הטיפול הראשוני והנפוץ ביותר בגלאוקומה. קיימים מספר סוגים של טיפות המורידות את הלחץ התוך עיני במנגנונים שונים: חלקן מפחיתות את ייצור נוזל העין (Beta Blockers, Alpha agonists, Carbonic anhydrase inhibitors), אחרות משפרות את הניקוז (Prostaglandin Analogs), וישנן טיפות המשלבות מספר מנגנוני פעולה. חשוב להקפיד על שימוש קבוע בטיפות לפי הוראות הרופא, שכן דילוג על מנות עלול לפגוע ביעילות הטיפול. יש להיות מודעים לתופעות לוואי אפשריות כמו אודם, גירוי או שינוי בצבע הקשתית והריסים ולדווח עליהן לרופא המטפל.
- טיפול תרופתי – הטיפול התרופתי בגלאוקומה מתבסס בעיקר על טיפות עיניים, אך במקרים מסוימים עשוי לכלול גם טיפול סיסטמי, לרוב לפרק זמן מוגבל כאמצעי זמני. הטיפול התרופתי מותאם אישית לכל מטופל בהתאם לסוג הגלאוקומה, חומרת המחלה ותגובת המטופל לתרופות השונות. במקרים של גלאוקומה חריפה, עשוי להידרש טיפול תרופתי דחוף דרך הווריד להורדה מהירה של הלחץ התוך עיני. חשוב לעקוב אחר הוראות הטיפול ולדווח על תופעות לוואי.
- טיפול בלייזר Selective (Laser Trabeculoplasty) – טיפול הלייזר SLT (Selective Laser Trabeculoplasty) הוא פתרון מתקדם ויעיל לטיפול בגלאוקומה. הפרוצדורה מתבצעת במרפאה תחת טיפות הרדמה מקומית ואורכת כ-5 דקות. במהלך הטיפול, קרן לייזר מדויקת מכוונת לרקמת הניקוז של העין (Trabecular Meshwork), מה שמשפר את יכולת הניקוז של נוזל העין ומוביל להפחתת הלחץ התוך עיני. היתרון המשמעותי של טיפול ה-SLT הוא שהוא אינו גורם נזק לרקמות העין ואפשר לחזור עליו במידת הצורך. יעילות הטיפול נשמרת בדרך כלל בין שנה לחמש שנים. ניתן לחזור על הפעולה יותר מפעם אחת, אך בדרך כלל יעילות הטיפול ב SLT יורדת כאשר מבצעים אותה יותר מפעם אחת.
ניתוח פילטרציה (Trabeculectomy), ניתוח הטרבקולקטומי נחשב לניתוח הסטנדרטי בטיפול בגלאוקומה כאשר טיפולים שמרניים אינם מספיקים. במהלך הניתוח, הרופא יוצר נתיב חדש לניקוז נוזל העין מתוך הלשכה הקדמית אל מתחת ללחמית. פעולה זו מאפשרת הורדה משמעותית של הלחץ התוך עיני. הניתוח מתבצע בחדר ניתוח תחת הרדמה מקומית או כללית ומצריך מעקב צמוד בתקופת ההחלמה. למרות שהניתוח נחשב יעיל מאוד, קיים סיכון לסיבוכים כמו היפוטוניה (לחץ תוך עיני נמוך) זיהום ודלף מאזור הניתוח, ולכן חשוב להקפיד על המעקב הרפואי והטיפול התרופתי לאחר הניתוח.
ניתוחים זעיר פולשניים (Minimally Invasive Glaucoma Surgery) מהווים התפתחות משמעותית בתחום הטיפול הכירורגי בגלאוקומה. טכניקות אלו מאופיינות בחתכים מזעריים, סיכון נמוך לסיבוכים והחלמה מהירה יותר בהשוואה לניתוחים המסורתיים. ניתוח GATT (Gonioscopy-Assisted Transluminal Trabeculotomy) מאפשר פתיחה של דרכי הניקוז הטבעיות של העין באמצעות צנתור זעיר. השתלת iStent, המתבצעת לרוב בשילוב עם ניתוח קטרקט, כוללת החדרת שתל זעיר המשמש כתעלת ניקוז קבועה. יתרון משמעותי של ניתוחים אלו הוא שהם שומרים על המבנים האנטומיים של העין ומאפשרים ביצוע ניתוחים נוספים בעתיד במידת הצורך.
- ניתוח גאט (Gonioscopy Assisted Transluminal (Trabeculotomy – פרוצדורה זעיר פולשנית ייחודית לטיפול בגלאוקומה. בניתוח GATT מושחל חוט זעיר אל תוך תעלת הניקוז בעין ועל ידי משיכתו מתבצעת פתיחה מלאה של תעלת הניקוז החסומה בעין ומתאפשר ניקוז מחדש של נוזל העין דרכה. היתרון המרכזי של הניתוח הוא שהוא משמר את האנטומיה הטבעית של העין ומאפשר שיקום מהיר יחסית.
- השתלת iStent בשילוב עם ניתוח קטרקט – השתלת iStent היא פרוצדורה חדשנית המבוצעת בדרך כלל יחד עם ניתוח קטרקט בחולי גלאוקומה. ה- iStent הוא שתל זעיר (הקטן ביותר המושתל בגוף האדם) העשוי טיטניום, המוחדר לתוך מערכת הניקוז הטבעית של העין. השתל יוצר מעבר קבוע המאפשר ניקוז טוב יותר של הנוזל התוך עיני ובכך מפחית את הלחץ בעין. השילוב עם ניתוח הקטרקט מאפשר לטפל בשתי הבעיות בניתוח אחד, תוך הפחתת הצורך בטיפות להורדת לחץ תוך עיני.
- השתלת צינורית ניקוז פרסרפלו PRESERFLO – השתלת צינורית ניקוז מסוג פרסרפלו היא פרוצדורה כירורגית מתקדמת לטיפול בגלאוקומה. השתל עשוי מחומר גמיש ומיוחד המתאים ביולוגית לרקמות העין ומאפשר ניקוז מבוקר של נוזל העין אל מתחת ללחמית. היתרון המשמעותי של שתל הפרסרפלו הוא בכך שהוא מספק ניקוז יציב לאורך זמן תוך הפחתת הסיכון לסיבוכים כמו היפוטוניה או דלף. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית או כללית, והמטופל משוחרר לביתו באותו יום. תקופת ההחלמה כוללת מעקב רפואי צמוד ושימוש בטיפות עיניים לפי הוראות הרופא.
- השתלת צינורית ניקוז מסוג אחמד – שתל אחמד (Ahmed Glaucoma Valve) הוא התקן מתקדם המשמש לטיפול בגלאוקומה עמידה או מורכבת. השתל כולל צינורית המוחדרת ללשכה הקדמית של העין ומחוברת למנגנון שסתום חד כיווני המווסת את זרימת הנוזלים מהעין. יתרונו העיקרי של שתל אחמד הוא ביכולתו למנוע ניקוז יתר בתקופה שלאחר הניתוח, מה שמפחית את הסיכון ללחץ תוך עיני נמוך מדי. הניתוח מתאים במיוחד למטופלים שעברו ניתוחי גלאוקומה קודמים שלא צלחו או למקרים של גלאוקומה נאו וסקולרית. תקופת ההחלמה דורשת מעקב קפדני ושימוש בטיפות עיניים למניעת דלקת וזיהום.
- ביצוע טיפול בלייזר CPC – Laser cyclophotocoagulation – טיפול הלייזר מסוג Cyclophotocoagulation (CPC) הוא פתרון מתקדם לטיפול בגלאוקומה עמידה, במקרים בהם טיפולים אחרים לא הצליחו להוריד את הלחץ התוך עיני. בטיפול זה, קרן לייזר ממוקדת פוגעת ברקמה המייצרת את נוזל העין (Ciliary Body), ובכך מפחיתה את ייצור הנוזל ומורידה את הלחץ התוך עיני. הטיפול מתבצע בהרדמה מקומית ואורך כ-20-30 דקות. יתרונו העיקרי של טיפול ה-CPC הוא שהוא פחות פולשני מניתוח מסורתי, אך חשוב לדעת שלעיתים יש צורך בטיפולים חוזרים לשמירה על תוצאה אופטימלית והפעולה עלולה לגרום לירידה בראייה וכן ליצירת מצב קבוע של לחץ תוך עיני נמוך.
מהם סיכויי ההצלחה בניתוחי גלאוקומה?
סיכויי ההצלחה בניתוחי גלאוקומה משתנים בהתאם לסוג הניתוח, שלב המחלה ומצבו הכללי של המטופל. בניתוחי טרבקולקטומיה (Trabeculectomy), שיעורי ההצלחה נעים בין 70-90% בשנה הראשונה, כאשר הצלחה מוגדרת כהורדת הלחץ התוך עיני לערך הרצוי. בניתוחים זעיר פולשניים (MIGS – Minimally Invasive Glaucoma Surgery), שיעורי ההצלחה דומים, אך עם פחות סיבוכים פוטנציאליים. חשוב להדגיש שהצלחת הניתוח תלויה גם במעקב קפדני והקפדה על הוראות הרופא בתקופת ההחלמה.
מהן ההכנות הדרושות לקראת ניתוח גלאוקומה?
ההכנות לניתוח גלאוקומה כוללות סדרת בדיקות מקיפה לוודא את התאמת המטופל לניתוח. בתקופה שלפני הניתוח, יש לעיתים צורך בהפסקת נטילת תרופות מדללות דם כמו אספירין, בתיאום עם הרופא המטפל. יש לבצע בדיקות דם ותפקודי קרישה, א.ק.ג ובדיקת רופא לאישור הרדמה במידת הצורך. בנוסף, מומלץ להצטייד בליווי ביום הניתוח ולתכנן מראש את ימי ההחלמה הראשונים. חשוב להגיע לניתוח עם מידע מלא על התרופות הקבועות ורגישויות ידועות לתרופות.
האם יש צורך בהרדמה מלאה? האם הניתוח מלווה בכאבים?
רוב ניתוחי הגלאוקומה מתבצעים בהרדמה מקומית לעיתים בשילוב עם טשטוש קל, מה שמאפשר החלמה מהירה יותר וסיכון נמוך יותר מהרדמה כללית. במהלך הניתוח, המטופל אינו חש כאב הודות להרדמה המקומית היעילה. בימים הראשונים לאחר הניתוח, ייתכנו אי נוחות קלה ותחושת גוף זר בעין, אך אלו ניתנים לשליטה באמצעות משככי כאבים קלים. במקרים מיוחדים, כמו בילדים או במטופלים חרדים במיוחד, תישקל אפשרות של הרדמה כללית.
האם אפשר לעשות ניתוח קטרקט לחולה גלאוקומה? האם אפשר לשלב ניתוח קטרקט וניתוח גלאוקומה ביחד?
שילוב של ניתוח קטרקט עם ניתוח גלאוקומה הוא אפשרי ונפוץ. היתרון המשמעותי בשילוב הניתוחים הוא הימנעות מהצורך בשני הליכים כירורגיים נפרדים. בנוסף, ניתוח הקטרקט עצמו עשוי להוביל להפחתה מסוימת בלחץ התוך עיני. הרופא המנתח יקבע את ההתאמה לניתוח משולב על סמך גורמים כמו חומרת הגלאוקומה, דרגת הקטרקט, גיל המטופל ומצבו הכללי.
איך תהייה הראייה לאחר ניתוח גלאוקומה?
תהליך ההחלמה לאחר ניתוח גלאוקומה הוא הדרגתי ומצריך סבלנות. בימים הראשונים, הראייה עשויה להיות מטושטשת ויתכן שהעין תהיה אדומה ורגישה. תקופת ההחלמה המלאה נמשכת בין 4-6 שבועות בדרך כלל, כאשר הראייה משתפרת בהדרגה. חשוב להבין שמטרת הניתוח היא בראש ובראשונה להוריד את הלחץ התוך עיני ולמנוע נזק נוסף לעצב הראייה. הניתוח אינו משפר את הראייה שכבר אבדה, אלא מסייע בשימור הראייה הקיימת ומניעת הידרדרות נוספת.
מהן ההנחיות לאחר ניתוח גלאוקומה?
ההנחיות לאחר ניתוח גלאוקומה הן קריטיות להצלחת הניתוח ולמניעת סיבוכים. במשך כחודש לאחר הניתוח, יש להימנע מפעילות מאומצת, הרמת משאות כבדים ומגע ישיר של מים בעין. יש להקפיד על טיפול בטיפות אנטיביוטיות וסטרואידליות בהתאם להוראות הרופא המנתח. חשוב להגיע לכל ביקורות המעקב המתוכננות, שבהן נבדקים הלחץ התוך-עיני ותהליך הריפוי. בשבועיים הראשונים מומלץ לישון עם מגן עין בלילה ולהימנע משפשוף העין או הפעלת לחץ עליה.
האם אצטרך להמשיך בטיפול בטיפות להורדת לחץ לאחר הניתוח?
שאלת המשך הטיפול בטיפות להורדת לחץ לאחר הניתוח תלויה במספר גורמים. חלק מהמטופלים יוכלו להפחית או אף להפסיק את השימוש בטיפות לאחר הניתוח, בעוד אחרים יצטרכו להמשיך בטיפול, אם כי בדרך כלל במינון מופחת. ההחלטה מתקבלת על סמך מדידות הלחץ התוך עיני בביקורות המעקב, מצב העין והערכת הצלחת הניתוח. חשוב להדגיש שגם אם יש צורך בהמשך טיפול בטיפות, בדרך כלל הטיפול יהיה פחות אינטנסיבי מאשר לפני הניתוח.
האם ישנם סיכונים לניתוח גלאוקומה? האם ייתכנו סיבוכים?
כמו בכל הליך כירורגי, גם בניתוחי גלאוקומה קיימים סיכונים וסיבוכים פוטנציאליים שחשוב להכיר. הסיבוכים השכיחים יותר כוללים דלף מאזור הניתוח, זיהום, דלקת תוך עינית, או לחץ תוך עיני נמוך מדי. סיבוכים נדירים יותר כוללים דימום תוך עיני, היווצרות קטרקט מואצת, או שינויים ברפרקציה של העין. חשוב לציין שרוב הסיבוכים ניתנים לטיפול אם מאובחנים בזמן, מה שמדגיש את חשיבות המעקב הרפואי הקפדני.
כיצד מחליטים האם לעבור ניתוח גלאוקומה או להמשיך טיפול שמרני יותר?
ההחלטה בין ניתוח גלאוקומה לבין המשך טיפול שמרני מתבססת על מספר שיקולים מרכזיים: רמת הלחץ התוך-עיני וההצלחה בהורדתו באמצעות טיפות, קצב התקדמות המחלה, מידת הנזק שכבר נגרם לעצב הראייה, גיל המטופל ומצבו הבריאותי הכללי. בדרך כלל, הניתוח נשקל כאשר הטיפול התרופתי אינו מצליח להשיג שליטה מספקת על הלחץ התוך עיני, או כאשר יש הידרדרות בשדה הראייה למרות הטיפול התרופתי.
איך בוחרים רופא למעקב? מי הוא מומחה לגלאוקומה?
מומחה לגלאוקומה הוא רופא עיניים שהשלים התמחות על בתחום הגלאוקומה, המעניקה לו מומחיות מיוחדת באבחון וטיפול במחלה מורכבת זו. מומלץ לבדוק את הרקע המקצועי של הרופא, כולל השתייכות לאיגודים מקצועיים בתחום הגלאוקומה והשתתפות בכנסים ומחקרים עדכניים.
היכן מבוצעים ניתוחי גלאוקומה?
ניתוחי גלאוקומה מבוצעים במרכזים רפואיים מורשים המצוידים בטכנולוגיה מתקדמת ובעלי ניסיון בניתוחי עיניים. בישראל, הניתוחים מתבצעים הן בבתי חולים ציבוריים והן במרכזים רפואיים פרטיים המורשים לכך. חשוב לוודא שהמרכז הרפואי מצויד בציוד הנדרש לניתוחים מתקדמים כמו MIGS (Minimally Invasive Glaucoma Surgery) ובעל צוות מיומן בטיפול בסיבוכים אפשריים.
לחיות עם גלאוקומה
החיים עם גלאוקומה מחייבים התארגנות והתאמות, אך אינם צריכים להגביל משמעותית את איכות החיים. המפתח להצלחה הוא ניהול נכון של המחלה הכולל: הקפדה על לקיחת טיפות בזמנים קבועים, הגעה סדירה לביקורות מעקב (בדרך כלל כל 3-4 חודשים) ושמירה על אורח חיים בריא. חשוב להיות מודעים למגבלות אפשריות בנהיגה, במיוחד בלילה ולהתאים את הפעילויות בהתאם. רבים מהמטופלים מוצאים תועלת בהצטרפות לקבוצות תמיכה או פורומים מקוונים המאפשרים שיתוף חוויות ומידע עם מטופלים אחרים.
מה היא הפרגנוזה למי שאובחן עם גלאוקומה?
הפרוגנוזה למטופלים עם גלאוקומה משתנה בהתאם למספר גורמים: שלב האבחון של המחלה, סוג הגלאוקומה, תגובה לטיפול והקפדה על הטיפול המומלץ. כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם ומטופלת כראוי, רובם הגדול של המטופלים יכולים לשמר את ראייתם ולמנוע הידרדרות משמעותית. חשוב להדגיש שנזק שכבר נגרם לעצב הראייה אינו הפיך, אך טיפול נכון יכול למנוע החמרה נוספת. מחקרים מראים שכ-90% מהמטופלים המאובחנים ומטופלים בזמן שומרים על ראייה מספקת לתפקוד יומיומי.
תשובות לשאלות נפוצות בנושא גלאוקומה
האם גלאוקומה גורמת לכאבים?
ברוב המקרים של גלאוקומה כרונית (Open-Angle Glaucoma), המחלה אינה מלווה בכאבים. עם זאת, בגלאוקומה חריפה (Acute Angle-Closure Glaucoma), יכולים להופיע כאבי עיניים חזקים המלווים בבחילות, הקאות וטשטוש ראייה, המחייבים פנייה דחופה לטיפול רפואי.
האם גלאוקומה יכולה לגרום לעיוורון?
כן, גלאוקומה היא יכולה להוביל לעיוורון אם אינה מטופלת כראוי. המחלה פוגעת בעצב הראייה על ידי לחץ מוגבר בעין, מה שגורם לנזק הדרגתי ובלתי הפיך לתאי העצב. בשלבים הראשונים, המטופל עלול לא להבחין בשינויים בראייה, אך ככל שהמחלה מתקדמת, שדה הראייה מצטמצם בהדרגה עד לאובדן ראייה מוחלט. גלאוקומה היא הסיבה השנייה בשכיחותה לעיוורון בעולם, אך עם אבחון מוקדם וטיפול נכון, ניתן למנוע את התקדמות המחלה ולשמר את הראייה הקיימת.
האם חולי גלאוקומה יכולים לטוס?
חולי גלאוקומה יכולים לטוס ללא מגבלה, אך חשוב להמשיך את הטיפול התרופתי כרגיל ולהקפיד על לוח הזמנים של הטיפות גם במהלך הטיסה ולאחריה. מומלץ לשאת את התרופות בתיק היד ולהצטייד במרשם רפואי. רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל לפני טיסות ארוכות במיוחד.
האם מותר להרטיב את העיניים לאחר טיפול בגלאוקומה?
הרטבת העיניים לאחר טיפול בגלאוקומה תלויה בסוג הטיפול שבוצע. לאחר ניתוח, יש להימנע מהרטבת העיניים למשך תקופה שתיקבע על ידי הרופא המנתח, בדרך כלל בין שבועיים לחודש. זאת כדי למנוע זיהומים ולאפשר החלמה תקינה של העין. לאחר תקופת ההחלמה, ניתן להרטיב את העיניים בהדרגה. חשוב להקפיד על היגיינה ולהשתמש במים נקיים. במקרה של טיפול תרופתי בלבד (טיפות), אין מניעה מהרטבת העיניים, אך יש להמתין כ-15 דקות בין הטיפות להרטבה.
האם אפשר להתאפר לאחר ניתוח גלאוקומה?
השימוש באיפור לאחר ניתוח גלאוקומה דורש זהירות מיוחדת. בשבועות הראשונים לאחר הניתוח (בדרך כלל 4 שבועות), יש להימנע לחלוטין משימוש באיפור כדי למנוע זיהומים ולאפשר החלמה מיטבית. לאחר תקופת ההחלמה הראשונית, ניתן לחזור בהדרגה לשימוש באיפור, תוך הקפדה על כמה כללים: שימוש במוצרים חדשים בלבד, הימנעות מאיפור בקו הפנימי של העין, החלפת מוצרי איפור בתדירות גבוהה יותר והקפדה על ניקיון של כלי האיפור. מומלץ להתייעץ עם הרופא המנתח לגבי המועד המדויק לחזרה לשימוש באיפור.
האם אפשר לשחות בים או בבריכה לאחר ניתוח גלאוקומה?
לאחר ניתוח גלאוקומה, יש להימנע משחייה למשך תקופה של כ-4-6 שבועות, תלוי בסוג הניתוח וקצב ההחלמה. המים בבריכה או בים עלולים להכיל חיידקים שיכולים לגרום לזיהום בעין המנותחת. גם לאחר תקופת ההחלמה, מומלץ מאוד להשתמש במשקפי שחייה אטומים להגנה על העיניים. חשוב להימנע מצלילה למעמקים בחודשים הראשונים לאחר הניתוח בשל השינויים בלחץ. בכל מקרה, יש לקבל אישור מהרופא המנתח לפני חזרה לפעילות שחייה.
האם אפשר לבצע פעילות גופנית לאחר ניתוח גלאוקומה?
חזרה לפעילות גופנית לאחר ניתוח גלאוקומה צריכה להיות הדרגתית ומבוקרת. בשבועיים הראשונים, יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת לחלוטין. לאחר מכן, ניתן להתחיל בהדרגה בפעילות קלה כמו הליכה. יש להימנע מפעילויות שכוללות הרמת משקלים כבדים, כפיפות ראש או תנועות פתאומיות למשך כ-4-6 שבועות. ספורט מגע או פעילויות שיש בהן סיכון לפגיעה בעין צריכים להידחות לתקופה ארוכה יותר. הרופא המנתח יספק הנחיות ספציפיות בהתאם לסוג הניתוח ומצב ההחלמה.
האם ניתן לתקן את הנזק שכבר נוצר בשל גלאוקומה?
לצערנו, הנזק שנגרם לעצב הראייה כתוצאה מגלאוקומה הוא בלתי הפיך. תאי עצב הראייה שנפגעו אינם מתחדשים, ולכן אי אפשר להחזיר את הראייה שאבדה. עם זאת, מחקרים חדשניים בתחום הרפואה הרגנרטיבית ותאי גזע מציעים תקווה לעתיד. כיום, המטרה העיקרית של הטיפול היא למנוע נזק נוסף ולשמר את הראייה הקיימת. זו הסיבה שאבחון מוקדם וטיפול מיידי הם קריטיים להצלחת הטיפול בגלאוקומה.
האם ניתן לאבחן גלאוקומה בבדיקת עיניים שגרתית?
כן, בדיקת עיניים שגרתית יכולה לאבחן גלאוקומה, וזו אחת הסיבות החשובות לביצוע בדיקות עיניים תקופתיות. הבדיקה כוללת מספר מרכיבים: מדידת לחץ תוך-עיני (טונומטריה), בדיקת קרקעית העין לראיית עצב הראייה, בדיקת שדה ראייה, ובמקרים מסוימים גם צילום OCT המאפשר הדמיה מדויקת של עצב הראייה. חשוב לציין שבשלבים המוקדמים של המחלה, המטופל עשוי לא להרגיש בתסמינים כלל, ולכן הבדיקות השגרתיות חיוניות לאיתור מוקדם.
היכן ניתן לברר לגבי זכויות רפואיות לחולי גלאוקומה?
מטופלים עם גלאוקומה יכולים לברר את זכויותיהם הרפואיות במספר מקומות: בקופות החולים יש יועצי זכויות רפואיות שיכולים לסייע בהבנת הזכאויות לתרופות, טיפולים וניתוחים. המוסד לביטוח לאומי מספק מידע על זכאות לקצבת נכות ושירותים נלווים. ארגוני חולים ועמותות כמו עמותת "לראות" מספקים מידע וסיוע בנושא זכויות. כמו כן, קיימים מרכזי זכויות בריאות ועמותות המתמחות בסיוע למיצוי זכויות רפואיות. חשוב להתייעץ גם עם הרופא המטפל שיכול להפנות למשאבים מתאימים.
גלאוקומה וקנאביס – האם חולי גלאוקומה זכאים לרישיון קנביס רפואי?
השימוש בקנאביס ידוע כגורם להורדת לחץ תוך עיני ולכן הוצע בעבר כטיפול אפשרי לגלאוקומה. אף על פי כן, נייר עמדה של האיגוד האמריקאי לרופאי עיניים מציין כי השימוש בקנאביס אינו מומלץ לטיפול בגלאוקומה. הסיבה לכך היא שהשפעתו בהורדת הלחץ בעין היא זמנית ומוגבלת בזמן, ומעבר לכך, תופעות הלוואי של השימוש בקנאביס לא מצדיקות את היתרונות הזמניים.
האם גלאוקומה היא מחלה תורשתית?
גלאוקומה אכן נחשבת למחלה עם מרכיב תורשתי משמעותי. מחקרים מראים שאנשים שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם גלאוקומה נמצאים בסיכון גבוה פי כמה לפתח את המחלה. זוהו מספר גנים הקשורים להתפתחות גלאוקומה, אך התורשה מורכבת ומושפעת גם מגורמים סביבתיים. חשוב לציין שקיימים סוגים שונים של גלאוקומה וחלקם מראים דפוסי תורשה שונים. לכן, חשוב במיוחד שאנשים עם היסטוריה משפחתית של המחלה יעברו בדיקות סדירות.
באיזה גיל צריכים להיבדק לראשונה מטופלים שיש אצלם היסטוריה של גלאוקומה במשפחה?
מומלץ להתחיל בדיקות עיניים סדירות כבר מגיל 40 במקרים של היסטוריה משפחתית של גלאוקומה. עם זאת, אם מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן בגיל צעיר, מומלץ להתחיל בבדיקות כבר מגיל 35. הבדיקות כוללות מדידת לחץ תוך עיני, בדיקת עצב הראייה והערכת שדה הראייה. תדירות הבדיקות תיקבע על ידי רופא העיניים בהתאם לגורמי הסיכון האישיים.
האם אפשר לפתח גלאוקומה בגיל צעיר?
גלאוקומה יכולה להופיע בכל גיל, כולל בקרב ילדים וצעירים. גלאוקומה מולדת מופיעה מלידה או בשנים הראשונות לחיים. קיימת גם גלאוקומה של גיל הנעורים (Juvenile Glaucoma) המתפתחת בין גיל 3-40. בגילאים צעירים המחלה עלולה להיות אגרסיבית יותר ודורשת טיפול מיידי. חשוב לציין שגלאוקומה בגיל צעיר נדירה יותר מאשר בגיל המבוגר.
האם גלאוקומה מוכרת כנכות בביטוח הלאומי?
גלאוקומה מוכרת כנכות בביטוח הלאומי כאשר היא גורמת לפגיעה משמעותית בראייה. אחוזי הנכות נקבעים לפי חומרת הפגיעה בשדה הראייה ובחדות הראייה. בדרך כלל נדרשת פגיעה של לפחות 25% בתפקוד הראייה לצורך. התהליך כולל הגשת תביעה, בדיקת רופא מומחה מטעם הביטוח הלאומי והחלטת ועדה רפואית.
האם יש מחקרים המראים יעילות על ידי טיפולים "טבעיים" או מעולם הרפואה המשלימה?
אין הוכחות מדעיות מבוססות ליעילות טיפולים טבעיים או משלימים בגלאוקומה. מחקרים מסוימים בדקו השפעות של צמחי מרפא, דיקור סיני וויטמינים, אך התוצאות אינן חד משמעיות. חשוב להמשיך בטיפול הקונבנציונלי המומלץ על ידי רופא העיניים ולא להחליפו בטיפולים חלופיים. ניתן לשלב טיפולים משלימים רק באישור הרופא המטפל.
האם ישנה הגבלת גיל לניתוח גלאוקומה?
אין הגבלת גיל קשיחה לניתוח גלאוקומה. ההחלטה על ניתוח מתבססת על מצב המחלה, יעילות הטיפול התרופתי ומצבו הכללי של המטופל. עם זאת, בגיל מבוגר מאוד יש לשקול את הסיכונים מול התועלת ולהתחשב במחלות רקע. בילדים, לעומת זאת, הניתוח עשוי להיות דחוף יותר בשל אופי המחלה האגרסיבי.
האם אצטרך להשתמש בטיפות לגלאוקומה למשך כל החיים?
הצורך בטיפות לאחר ניתוח גלאוקומה משתנה מאדם לאדם. חלק מהמטופלים יצטרכו להמשיך בטיפות גם לאחר הניתוח, אך בדרך כלל במינון מופחת. המעקב הרפואי הקבוע יקבע את הצורך בהמשך הטיפול התרופתי.
מהם היתרונות והחסרונות של ביצוע לייזר SLT לעומת טיפול בטיפות?
יתרונות ה-SLT כוללים: טיפול חד-פעמי שיכול להחליף טיפות יומיות, ללא תופעות לוואי ארוכות טווח, וניתן לחזור על הטיפול. חסרונות כוללים: השפעה זמנית (1-5 שנים), לא יעיל בכל המקרים, ועלות גבוהה יחסית. טיפות מספקות גמישות בהתאמת הטיפול אך דורשות הקפדה יומיומית ועלולות לגרום לתופעות לוואי. הבחירה תלויה במצב המטופל והעדפותיו.
