קטרקט: כל מה שצריך לדעת

ראייה יציבה, בהירה וחדה חיונית לשמירה על איכות חיינו. אך העין האנושית היא איבר מורכב אשר יכול לסבול ממגוון מצבים בריאותיים, במיוחד בגיל השלישי. ירידה באיכות הראייה עשויה להשפיע עמוקות על שגרת החיים, על היכולת לתפקד עצמאית בתוך ומחוץ לבית. אחד מן המצבים הנפוצים ביותר המשפיעים על איכות הראייה הוא קטרקט. מה זה קטרקט? כיצד מתפתח קטרקט? מה הוא הטיפול בתופעה ומה היא הפרגנוזה למי שעבר טיפול בקטרקט?

מה זה קטרקט?

קטרקט, או בשמו העברי ירוד, הוא מצב רפואי שכיח המתאפיין בעכירות של עדשת העין הטבעית. העדשה, שבדרך כלל שקופה, מאבדת את צלילותה ומתעכרת, תופעה אשר מובילה לירידה באיכות הראייה. תהליך זה מתרחש בדרך כלל כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף, אך יכול להופיע גם בגילאים צעירים יותר במקרים מסוימים. הקטרקט מתפתח בהדרגה ועלול להשפיע על פעילויות יומיומיות כמו קריאה, נהיגה וצפייה בטלוויזיה. חשוב להבין כי קטרקט אינו מחלה מדבקת ואינו מסכן את בריאות העין באופן ישיר, אך הוא עלול להוביל לאובדן ראייה משמעותי אם לא מטופל. למעשה, קטרקט הוא הסיבה המובילה לעיוורון במדינות מתפתחות בהן אין גישה זמינה לטיפול רפואי.

האם ניתן למנוע את התפתחותו של קטרקט?

למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין את התפתחות הקטרקט, ישנן מספר דרכים שעשויות להאט את התקדמותו ולשמור על בריאות העיניים. אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת עשירה בוויטמינים ונוגדי חמצון, הימנעות מעישון, הגנה על העיניים מקרינת UV באמצעות משקפי שמש איכותיים ושמירה על רמות סוכר תקינות בדם (במיוחד לחולי סוכרת) – כל אלה עשויים לתרום להאטת התפתחות הקטרקט. בנוסף, בדיקות עיניים סדירות חשובות לזיהוי מוקדם של שינויים בראייה ובבריאות העין. חשוב לזכור כי גם אם ננקטו כל אמצעי המניעה, קטרקט עדיין יכול להתפתח כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי.

קטרקט תסמינים – מהם התסמינים של קטרקט?

התסמינים של קטרקט מתפתחים בהדרגה ועלולים להשפיע על איכות החיים. הסימנים הנפוצים כוללים:

• ראייה מטושטשת או מעורפלת, כאילו מסתכלים דרך חלון מכוסה אדים.
• קושי בראייה בלילה או בתנאי תאורה חלשה.
• רגישות מוגברת לאור, במיוחד אור השמש או פנסי מכוניות בלילה.
• ראיית הילה סביב מקורות אור.
• שינויים בתפיסת צבעים (צבעים נראים דהויים או צהובים יותר).
• צורך תכוף בשינוי מרשם המשקפיים או עדשות המגע.
• ראייה כפולה בעין אחת.

חשוב לציין כי תסמינים אלה עלולים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים של העין ולכן מומלץ לפנות לבדיקת עיניים מקיפה אצל רופא עיניים מוסמך לקבלת אבחון מדויק.

מהם הגורמים לקטרקט?

אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות קטרקט הוא גיל מתקדם. עם העלייה בגיל, החלבונים בעדשת העין נוטים להתפרק ולהצטבר. תהליך זה מתרחש באופן טבעי אצל רוב האנשים בשנות ה-60 לחייהם, אך יכול להתחיל גם בגילאים צעירים יותר. גורם נוסף שעלול להשפיע על התפתחות קטרקט הוא חשיפה ממושכת לקרינת UV. קרינה זו הנפלטת מהשמש, עלולה לגרום נזק מצטבר לעדשת העין לאורך זמן. לכן, חשוב להגן על העיניים באמצעות משקפי שמש איכותיים בעלי הגנת UV מלאה, במיוחד בעת שהייה ממושכת בחוץ או בסביבות בעלות קרינת שמש חזקה.

מחלות מערכתיות מסוימות מהוות גם הן גורם סיכון משמעותי להתפתחות קטרקט. סוכרת לדוגמה, היא אחת המחלות המובילות לסיבוכי עיניים, כולל קטרקט. רמות גבוהות של סוכר בדם עלולות לגרום לשינויים בחלבוני העדשה, מה שמוביל לעכירותה. בנוסף, מחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, השמנת יתר ומחלות לב עלולות גם הן להגביר את הסיכון להתפתחות קטרקט. טיפול נאות במחלות אלו ושמירה על אורח חיים בריא עשויים לסייע בהפחתת הסיכון או בעיכוב התפתחות הקטרקט. חשוב לציין כי מעקב רפואי קבוע ובדיקות עיניים תקופתיות חיוניות לאיתור מוקדם ולטיפול יעיל במצבים אלה.

גורמים סביבתיים ואורח חיים משחקים גם הם תפקיד משמעותי בהתפתחות קטרקט. עישון לדוגמה, ידוע כגורם סיכון משמעותי לא רק למחלות ריאה ולב, אלא גם לבעיות עיניים כולל קטרקט. הכימיקלים המזיקים בעשן סיגריות עלולים לפגוע בחלבוני העדשה ולהאיץ את התפתחות העכירות. צריכה מוגברת של אלכוהול היא גורם סיכון נוסף, שכן היא עלולה לפגוע במנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף ולהגביר את הסיכון לנזק תאי. תזונה לקויה, במיוחד חוסר בוויטמינים ומינרלים חיוניים, עלולה גם היא לתרום להתפתחות קטרקט. לעומת זאת, תזונה עשירה בנוגדי חמצון, כגון ויטמין C, ויטמין E ובטא-קרוטן, עשויה לסייע בהגנה על העדשה מפני נזקי חמצון ולהאט את התפתחות הקטרקט.

כיצד מסווגים קטרקט?

קטרקט מסווג למספר סוגים עיקריים בהתאם למיקומו בעדשת העין ולגורם להתפתחותו:

• גרעיני (Nuclear Sclerosis) – קטרקט גרעיני מתפתח במרכז העדשה (הגרעין) ונחשב לסוג הנפוץ ביותר של קטרקט הקשור לגיל. הוא מתאפיין בהתקשות והצהבה של מרכז העדשה, מה שמוביל לקושי בראייה למרחק (ולעיתים לשיפור זמני בראייה לקרוב).
• קורטיקלי (Cortical) – קטרקט קורטיקלי מתחיל בשוליים החיצוניים של העדשה ומתקדם לכיוון המרכז. הוא מתאפיין בהופעת "קווים לבנים" בשכבה החיצונית של העדשה. סוג זה של קטרקט נפוץ בקרב חולי סוכרת ועלול לגרום לבוהק, ראיית הילות ולקשיים בראייה בתנאי תאורה חזקה.
• סאב קפסולרי אחורי (Posterior SubCapsular) – קטרקט זה מתפתח בחלק האחורי של העדשה, קרוב לקפסולה האחורית. הוא נפוץ יותר בקרב אנשים צעירים יחסית, חולי סוכרת ואנשים שנוטלים סטרואידים לתקופות ארוכות. סוג זה של קטרקט מתקדם לעיתים מהר יותר מסוגים אחרים ועלול לגרום לקשיים משמעותיים בקריאה ובראייה בתנאי תאורה בהירה.
• בשל (Mature) – קטרקט בשל הוא שלב מתקדם של קטרקט בו העדשה כולה הופכת לעכורה. בשלב זה, הראייה נפגעת באופן משמעותי וניתוח הופך להכרחי לשיקום הראייה.
• קטרקט מולד – קטרקט מולד מופיע בלידה או מתפתח בשנים הראשונות לחיים. הוא יכול להיות תורשתי או להיגרם כתוצאה מזיהומים או מחלות במהלך ההיריון.

מהו קטרקט משני?

קטרקט משני, הידוע גם כעכירות קפסולה אחורית (PCO – Posterior Capsule Opacification), הוא מצב שעלול להתפתח לאחר ניתוח קטרקט מוצלח. למרות שלא מדובר על קטרקט אמיתי, התסמינים דומים ועלולים לכלול טשטוש ראייה והפרעות בראייה. התופעה מתרחשת כאשר תאי עדשה שנותרו לאחר הניתוח מתרבים ומתפשטים על פני הקפסולה האחורית של העדשה, שנשארה במקומה לתמוך בעדשה המלאכותית. התרבות זו של תאים יוצרת שכבה עכורה שמפריעה למעבר האור דרך העדשה המלאכותית.

קטרקט משני מופיע בכ-20% עד 30% מהמטופלים לאחר ניתוח קטרקט, בדרך כלל בטווח של חודשים עד שנים לאחר הניתוח. הטיפול בקטרקט משני הוא פשוט יחסית וכולל הליך הנקרא קפסולוטומיה בלייזר YAG, שבו משתמשים בקרן לייזר לפתיחת חלון בקפסולה העכורה המאפשר לאור לעבור ללא הפרעה. חשוב לציין כי קטרקט משני אינו מהווה כישלון של הניתוח המקורי, אלא תופעה שכיחה שניתנת לטיפול בקלות יחסית. מעקב סדיר אחרי ניתוח קטרקט חשוב לזיהוי מוקדם וטיפול יעיל בקטרקט משני, אם יתפתח.