גלאוקומה פיגמנטרית היא למעשה תת סוג של גלאקומה פתוחת זוית ובעלת מאפיינים ייחודיים הקשורים לשחרור של חלקיקי פיגמנט מרקמת הקשתית. הפיגמנט משתחרר ונע יחד עם נוזל העין לעבר מערכת הניקוז, שם הוא שוקע ומפריע לזרימה התקינה. כאשר כמות רבה של פיגמנט משתחרר והניקוז נחסם באופן חלקי, הלחץ התוך־עיני עולה ובשל כך עלול להיגרם נזק לעצב הראייה.
גלאוקומה פיגמנטרית מופיעה לרוב בגברים צעירים עד גיל העמידה ולעיתים קרובות בקרב אלו שהינם קצרי ראייה (מרכיבים משקפיים עם מספר "מינוס"). במקרים רבים גלאוקומה פיגמנטרית היא דו-צדדית, אך תיתכן אסימטריה מבחינת חומרת המחלה בין העיניים. חלק מהמטופלים ידווחו על ראייה מטושטשת או הילות סביב מקורות אור, בעיקר לאחר פעילות גופנית מאומצת – תופעה הנובעת מעלייה זמנית בלחץ התוך עיני בשל שחרור מוגבר של פיגמנט בעת המאמץ (וחסימה זמנית של מערכת הניקוז כתוצאה מכך).
בנוסף, גלאוקומה פיגמנטרית מתאפיינת בלחץ תוך עיני לא יציב ולעיתים מתועדות עליות לחץ חדות במיוחד. אצל מרבית מהמטופלים ניתן להבחין בסימנים אופייניים בבדיקה, כגון משקעי פיגמנט בזווית העין ולרוב גם פיגמנט על פני הקרנית (Krukenberg spindle).
אבחון
האבחון מבוסס על שילוב של בדיקה קלינית מדוקדקת ובדיקות עזר. כמו בכל מחלה ברפואת עיניים, הבדיקה במנורת הסדק היא הבסיס לאבחנה. בבדיקה זו ניתן להבחין במשקעי הפיגמנט על גבי הקרנית וזוית העין וכמו כן לאבחן פגיעה בקשתית העין, כזו האופיינת לגלאוקומה פגימנטרית. לצורך אבחון האם קיים נזק לעצב הראייה יתבצעו בדיקות עזר כמו בדיקת שדה ראייה וצילום OCT . האבחנה במקרים אלו דורשת הבחנה חשובה בין גלאוקומה פיגמנטרית לבין מצב דומה אך קל יותר, הנקרא תסמונת פיזור פיגמנט (Pigment Dispersion Syndrome) שבו הפיגמנט משתחרר אך עדיין לא נגרם נזק לעצב הראייה.
גורמי הסיכון
מין זכר (פי כמה שכיח יותר מאשר בנשים).
גיל צעיר יחסית – לרוב בין 20 ל-45.
מבנה עין אופייני עם לשכה קדמית עמוקה וזווית רחבה.
נטייה תורשתית.
טיפול
ברוב המקרים, כמו בכל שאר מקרי הגלאוקומה המתגלים לראשונה, מתחילים בטיפול בטיפות עיניים להפחתת הלחץ – תרופות המעכבות ייצור נוזל עין או משפרות את הניקוז. חשוב למדוד את הלחץ בתדירות גבוהה, שכן התנודתיות בלחץ שכיחה במחלה זו. בגלאוקומה פיגמנטרית יש לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לביצוע לייזר SLT (שהולך ותופס את מקומו בתור טיפול קו ראשון למקרים גלאוקומה פתוחת זוית חדשים) במקרים של גלאוקומה פיגמנטרית, בשל תופעה של מצב דלקתי מוגבר לאחר הפעולה ואף קפיצה (SPIKE) של הלחץ התוך עיני. אין התווית נגד ברורה לביצוע SLT במקרי גלאוקומה פיגמנטרית אך יש להתאים את עוצמת הלייזר המופעל ולעקוב בתדירות גבוהה לאחר הפעולה. כאשר הטיפול השמרני אינו מספיק והלחץ נותר גבוה, נשקלת התערבות כירורגית, לרוב ניתוחים זעיר-פולשניים (MIGS) או ניתוחי גלאוקומה קלאסיים, בהתאם למצב העין ולנזק לעצב הראייה.
מעקב ארוך טווח
גלאוקומה פיגמנטרית דורשת מעקב צמוד לאורך שנים, משום שהמחלה עלולה להישאר שקטה זמן רב. יש להקפיד על בדיקות תקופתיות של לחץ תוך עיני, שדה ראייה והדמיית עצב הראייה. פעילות גופנית אינה אסורה, אך במקרים שבהם היא גורמת לעלייה בלחץ או לטשטוש ראייה – חשוב ליידע את הרופא ולהתאים את ההנחיות בהתאם. החדשות הטובות בנוגע למחלה זו הן שאצל חלק נכבד מהמטופלים יש דעיכה בחומרת המחלה סביב העשור החמישי/שישי לחייהם בשל שינויים אנטומיים תלויי גיל (בעיקר שינויים במבנה הקשתית הגורמים לשחרור מופחת של פיגמנט).
לסיכום
גלאוקומה פיגמנטרית היא תת סוג מיוחד של גלאוקומה, הפוגעת לרוב באנשים צעירים ובריאים. האבחון המוקדם והמעקב הצמוד מאפשרים למנוע נזק בלתי הפיך לראייה. בעזרת טיפול מותאם אישית ומעקב מקצועי ניתן לשמור על ראייה טובה לאורך שנים.
