אחת המחשבות הראשונות של מטופלים לאחר אבחנה של גלאוקומה היא ששעון החול התהפך. רבים מרגישים שאם לא יתחילו טיפול מיד, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעין. בפועל, המציאות הרפואית מורכבת יותר. גלאוקומה היא מחלה שעלולה לגרום לפגיעה הדרגתית בעצב הראייה, אך לא כל אבחנה דורשת התחלת טיפול מיידית באותו יום.
כדי לקבל החלטה נכונה, מבצעים בירור מסודר. תהליך הבדיקה כולל מדידת לחץ תוך־עיני, הערכת מצב עצב הראייה, בדיקת OCT ובדיקת שדה ראייה. כמו כן מסתכלים גם על נתונים נוספים כמו גיל המטופל, היסטוריה משפחתית ומחלות רקע. המטרה היא להבין האם מדובר במצב יציב או בתהליך שעלול להתקדם.
אפשרויות הטיפול משתנות בהתאם לממצאים. במקרים מסוימים ניתן להסתפק במעקב בלבד, במיוחד כאשר אין עדות ברורה להתקדמות. במצבים אחרים מתחילים טיפול בלייזר או בטיפות כאשר המטרה היא הורדת הלחץ תוך־עיני ולהגן על עצב הראייה. אם יש צורך בשליטה נוספת ניתן לשקול גם התערבות ניתוחית.
