בדיקת OCT ( בודקת מבנה): הדמיה אופטית המודדת ברזולוציה מיקרוסקופית את עובי שכבת סיבי עצב הראייה (RNFL). יתרונה הגדול הוא ביכולת לזהות נזק אנטומי בשלבים מוקדמים מאוד לעיתים קרובות גם לפני שהמטופל ירגיש שינוי כלשהו בראייה או שמופיע נזזק בשדה הראייה.
בדיקת שדה ראייה (בודקת תפקוד): בדיקה פונקציונלית הבוחנת את הרגישות לאור של רשתית העין וממפה את הראייה ההיקפית והמרכזית. היא מראה כיצד הנזק המבני משפיע בפועל על מה שהמטופל רואה.
ההחלטה הטיפולית לעולם אינה מתבססת על בדיקה בודדת. רופא העיניים מחפש קורלציה: האם אזור של הידקקות בסיבי העצב ב-OCT תואם במדויק לפגם בשדה הראייה. מעבר לאבחון הראשוני, לשני המבחנים הללו יש תפקיד קריטי בזיהוי החמרה במחלה לאורך זמן. החמרה עקבית באחת מהבדיקות או בשתיהן היא הסימן המובהק ביותר לכך שהלחץ התוך-עיני הנוכחי אינו מאוזן, וכי יש צורך בשינוי או הגברת הטיפול.
