חרדה מפני ניתוח עיניים היא לא רק נורמלית, היא כמעט אוניברסלית. העיניים הן איבר רגיש מאין כמוהו, והמחשבה על פעולה כירורגית בהן – כאשר המטופל לרוב ער – מעוררת באופן טבעי מנגנוני הגנה הישרדותיים.
הבנת המציאות בחדר הניתוח המודרני היא הכלי היעיל ביותר להפחתת החרדה הזו. הנה כמה נקודות שעשויות לעזור:
- אלחוש יעיל ומניעת כאב: ניתוחי גלאוקומה ככלל אינם כואבים. רובם המוחלט מבוצעים תחת אלחוש מקומי בלבד – באמצעות טיפות עיניים או ג'ל מאלחש, לעיתים בשילוב זריקה מקומית קלה. העין מורדמת לחלוטין, כך שהמטופל עשוי להרגיש לחץ/מגע/אי נוחות קלה, אך אינו מרגיש כאב.
- מה רואים בזמן הניתוח? חשש נפוץ נוסף הוא לראות את כלי המנתח מתקרבים לעין. בפועל, המיקרוסקופ הניתוחי מפיץ אור בהיר, כך שכל מה שהמטופל רואה הוא לכל היותר אורות, צבעים מטושטשים או תנועות של צללים. אין שום דרך "לראות" את מהלך הניתוח עצמו.
- ומה אם אזוז או אמצמץ תוך כדי? זוהי אחת הדאגות הנפוצות ביותר. במציאות, המנתח משתמש במפסק עפעפיים עדין שמונע מהעין להיעצם, כך שאין צורך להשקיע מאמץ ב"להחזיק את העין פתוחה". בנוסף, המנתחים מיומנים מאוד בניהול תנועות קלות של העין ומנחים את המטופל לאורך כל הדרך לאן להביט (לרוב לעבר נקודת אור מרכזית).
- הכנה מנטלית: שיתוף פעולה ותקשורת פתוחה עם המנתח והמרדים לפני הכניסה לחדר הניתוח לגבי מידת החרדה, מאפשרים לצוות להתאים את מינון חומרי ההרגעה הנכונים כבר מהרגע הראשון, ומבטיחים חוויה רגועה ובטוחה.
