כאשר מטופלים שומעים בפעם הראשונה את המשפט "יש התחלה של גלאוקומה" או "יש חשד לגלאוקומה", ברוב המקרים השאלה הראשונה שעולה היא האם מדובר במשהו מסוכן והאם הראייה עלולה להיפגע. גלאוקומה היא מחלה שגורמת לפגיעה הדרגתית בעצב הראייה – שתפקידו להעביר את המידע הנקלט מהעין אל המוח. בחלק מהמקרים המחלה קשורה ללחץ תוך־עיני גבוה, אך לא תמיד. יש אנשים שמפתחים גלאוקומה גם כאשר הלחץ בעין נמצא בטווח שנחשב תקין. חשוב להבין שבשלבים הראשונים של המחלה בדרך כלל אין כאבים ואין ירידה משמעותית בראייה, ולכן ישנה חשיבות עליונה לבדיקות רוטיניות אצל רופא עיניים.
השלב הראשון לאחר שמתגלה חשד לגלאוקומה הוא לבסס את חומרת המחלה. בדרך כלל לא ניתן לקבוע את התמונה הקלינית המלאה על סמך בדיקה אחת בלבד. תהליך הבירור כולל בדיקת עיניים מלאה, מדידת לחץ תוך־עיני, בדיקת OCT שמאפשרת להעריך את מצב עצב הראייה, בדיקת שדה ראייה וכן גם בדיקות נוספות כמו מדידת עובי הקרנית ובירור של היסטוריה משפחתית.
תהליך הטיפול משתנה בין מטופל למטופל. אם מדובר בחשד קל בלבד, ייתכן שיומלץ רק על מעקב תקופתי. אם מתגלים סימנים המעידים על פגיעה פעילה, ניתן להתחיל טיפול בטיפות להורדת לחץ תוך־עיני, ובמקרים מסוימים לשקול טיפולי לייזר או טיפולים נוספים.
